תביעה ייצוגית הינו מכשיר משפטי (דיוני) אשר נועד לאפשר ליחיד או יחידים לפעול בשמה של קבוצת תובעים כנגד נתבע אחד או יותר, וזאת לאחר קבלת אישור בית המשפט לכך.

הליך של תביעה ייצוגית הינו הליך דו שלבי הנפתח ככלל בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, במסגרתה מתבקש מבית המשפט האישור לניהול התביעה כתביעה ייצוגית.    

מטרתו של הליך התביעה הייצוגית הינה בין היתר:

• לממש את זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;
  לעיתים חברי הקבוצה הינם חלק מאוכלוסייה אשר נמנעת דה פקטו מהגשת תובענות כנגד הנתבע גם כאשר קיימת עילת תביעה, וזאת בין משום פערים ביחסי הכוחות ביניהם (למשל עובדים מול מעבידם), פערים במידע הזמין לאוכלוסייה זו (למשל צרכנים בתביעה מול יצרן בעניין פגמי ייצור) ונוכח פערי כוחות אחרים (כגון עלויות ניהול וכו').
  התביעה הייצוגית מאפשר להתגבר על פערים אלה.

• לאכוף את הוראות הדין ולהרתיע מפני הפרתו;
  פעמים רבות, הנתבעים סומכים על כך שציבור לקוחותיה או תובעים פוטנציאליים לא יגישו כנגדם תביעה נוכח עלויות הניהול הגבוהות והנזק היחסית קטן שנגרם לכל תובע. איגום הכוחות של הקבוצה, מאפשר ייצוג הולם באמצעות משרד עורכי דין שזוהי התמחותו ואשר שכר טרחתו נקבע אך ורק על ידי בית המשפט ולרוב על בסיס הצלחה בלבד.
• לתת סעד הולם לנפגעים;
  הסעד שיפסק בתביעה הייצוגית הינו סעד כספי או אחר לחברי הקבוצה או לציבור בכללותו – סעיף 20 לחוק תובענות ייצוגיות;
  בהתאם לסעיף 27 א' לחוק – כספים שנפסקים לטובת הציבור מחולקים באמצעות קרן לניהול וחלוקת כספים שנפסקו כסעד.

• לאפשר ניהול יעיל וממצה של התביעות.
  ניהול תובענה ייצוגית בשם הקבוצה מחליף דה יורה הליך משפטיים רבים, בערכאות משפטיות שונות, של חברי הקבוצה כנגד הנתבע. עובדה זו חוסכת הן את משאבי המערכת (זמן שיפוטי ועוד) והן חיסכון בעלויות עבור הנתבע, אשר מנהל הליך אחד ממצה במקום הליכים רבים מול חברי הקבוצה. כמו כן, ניהול הליך אחד של תביעה ייצוגית במקום הליכים רבים, מונע הכרעות שונות או סותרות בהליכים שונים המתקיימים לעיתים בבתי משפט שונים ומול שופטים שונים, באותו עניין.

הנושאים (או בשפה משפטית יותר – העילות) בהם ניתן להגיש תביעה ייצוגית מפורטים בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגית, ובין היתר:

• דיני צרכנות והגנת הצרכן – כל תביעה בין עוסק ללקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו. למשל תביעות מכוח חוק הגנת הצרכן והתקנות שהותקנו מכוחו;
• ביטוח – תביעה נגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת;
• בנקאות ופיננסיים – תביעה נגד תאגיד בנקאי או נותן שירותים פיננסיים,  בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
• שוק ההון – תביעה ייצוגית בקשר למניות, אגרות חוב וכל נייר ערך אחר;
• תביעות בדיני עבודה – לרבות הפלייה בעבודה, חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, חוק שכר מינימום, זכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, חוק העסקת קבלני כוח אדם ועוד.
• תביעה נגד המדינה ורשות מוסמכת – תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר;
• תביעה נגד חברת דירוג – תביעה של מחזיק במניות או באמצעי שליטה בתאגיד מדורג או מחזיק במכשיר פיננסי שנקבע לגביו דירוג, נגד חברת דירוג, בעילה לפי כל דין הנובעת מדירוג.
• תביעה בעילה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000. ראה גם תביעות בדיני צרכנות;
• תביעה בעילה לפי פרקים ד', ה' או ה' 1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות,  תביעה בעילה לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה ותביעה בעילה לפי הוראות חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005. ראה גם תביעות בדיני צרכנות;
• תביעה נגד מפרסם כהגדרתו בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, בעילה לפי הסעיף האמור. ראה גם תביעות בדיני צרכנות;
• תביעה בעילה לפי חוק התחרות הכלכלית;
• תביעה בקשר לניהול זירת מסחר;
• תביעה נגד חברה להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית, בקשר להעברת מידע או כספים באמצעות מערכת סליקה פנסיונית מרכזית; ׂ
• תביעה בקשר למפגע סביבתי נגד גורם המפגע; לענין זה, "גורם המפגע", "מפגע סביבתי" – כמשמעותם בחוק למניעת מפגעים סביבתיים.

לצורך הגשת תביעה ייצוגית נדרש לכל הפחות תובע אחד (אדם פרטי או חברה) ולפיכך אינך נדרש/ת לאתר תובעים או נפגעים נוספים. עם זאת כחלק מהתנאים לאישורה של תובענה כתובענה ייצוגית, על בית המשפט להשתכנע לפחות לכאורה שקיימת קבוצה של נפגעים ואין המדובר במקרה בודד.

לא. התובע אינו נדרש לזהות את חברי הקבוצה, אך הוא חייב להגדיר את הקבוצה וחבריה שכן זוהי הקבוצה שבשמה הוא מבקש לפעול ולהגיש את התביעה כנגד הנתבע.

כן. כתובע ייצוגי יכול לשמש אדם פרטי או תאגיד לרבות חברה, שותפות, עמותה וכו'.

ככל שהתביעה הייצוגית מתקבלת, פוסק בית המשפט את שכרו של התובע המייצג, אשר התייצב ופעל בשם הקבוצה להשגת הסעדים שהתקבלו. שכר זה נקבע בשים לב, בין היתר, לתרומתו של ההליך לחברי הקבוצה. כלומר, ככל שהתביעה השיאה ערך רב יותר (כספי או אחר) צפוי התובע המייצג לזכות לפיצוי רב יותר.

שכר הטרחת עורכי הדין בהליך של תביעה ייצוגית הינו על בסיס הצלחה ואינו משולם על ידי התובע המייצג אלא על ידי הנתבע. שיעור שכר הטרחה נקבע על ידי בית המשפט, בין היתר, בשים לב לתועלת (הכספית או האחרת) שהביאה התביעה הייצוגית לחברי הקבוצה או לציבור.