הגישו כנגדכם תביעה ייצוגית? קיבלתם מכתב התראה לפני הגשת תביעה ייצוגית?

מה עליכם לעשות?

נתחיל בהסבר קצר אודות תביעות ייצוגיות והחוק מכוחו הן מוגשות:

חוק תובענות ייצוגיות משנת 2006, נחקק במטרה לקבוע כללים אחידים לעניין הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות.

החוק שם לו למטרה לשפר את ההגנה על זכויות נפגעים, אשר לעיתים אינם מוצאים להם סעד, בהליכים אחרים, כגון צרכנים או לקוחות של גופים כלכליים גדולים במשק הישראלי, ובתוך כך לקדם את כל אלה:

• את מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;
  למשל כאשר הנזק לצרכן או הלקוח הבודד אינו מצדיק או מאפשר התנהלות משפטית כנגד החברה הפוגעת. התביעה הייצוגית מהווה מכפיל כוח המאפשר ייצוג משפטי הולם, כאשר שכר טרחת עוה"ד הינו תלוי הצלחה בלבד.
• את אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;
  עקירת התמריץ לתאגידים גדולים להפר את הוראות הדין וגביית יתר (למשל "בשיטת מצליח") נוכח האפשרות שתוגש כנגדם תובענה ייצוגית בגין כלל הנזקים שנגרמו.
• מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;
  הסעד ההולם נבדק על ידי נציגי היועץ המשפטי לממשלה ומאושר על ידי בית המשפט בתובענה הייצוגית.
• ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות;
  ניהול הליך אחד, הוגן וממצה בשם ככלל חברי הקבוצה חלף ניהול תובענות רבות בבתי משפט שונים, ברחבי הארץ. החוק קבע רשימה של סוגי תביעות אותן ניתן להגיש כתובענות ייצוגיות ורשימה זו מפורטת בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות.

תביעות ייצוגיות מופרכות או מוגזמות:

אף כי מטרת החוק היתה ליצור כלי אכיפה אזרחי חשוב לצערנו, לעיתים רבות אנו נתקלים בתובעים ובאי כוחם משתמשים בחוק זה על מנת להגיש תביעות מופרכות ומוגזמות, מתוך מטרה להגיע לפשרה בלתי ראויה, ואשר עיקר מטרתה להטיב עימם.

הנתבעות מצידן חוששות הן מניהול הליך בבית משפט, הן מפרסום שלילי והן מהוצאה כספית משמעותית ונאלצות, לא אחת, להגיע לפשרות גם בתביעות חסרות בסיס משפטי או עובדתי.

כמשרד אשר מגיש ומנהל תובענות ייצוגיות רבות, פעמים רבות מצאנו עצמנו, מסייעים בידי נתבעים כנגדם הוגשו תביעות מופרכות או מוגזמות כמתואר לעיל על מנת להדוף את התביעות ו/או לצמצם את הנזק בגינן.

1. תביעות צרכנים – תביעה מסוג פרט 1 בתוספת השנייה – "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו."
   למשל תביעות בשם קבוצת צרכנים כנגד עוסק בגין הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן ותקנותיו כגון:

• • הפרת הוראות הדין בעניין סימון מוצרים;
  • טענות להטעיה צרכנית;
  • הפרת חובה חקוקה;

2. תביעות נגישות ואיסור אפליה – תביעה לפי פרט 9 בתוספת השנייה – הכולל תביעה מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, לרבות חובת הנגשה ואיסור אפלייה במקומות ציבוריים ועוד.

3. תביעות ספאם – תביעה מסוג פרט 12 בתוספת השנייה – תביעה נגד מפרסמי "ספאם" או "דוא"ל זבל";

חשוב להבהיר כי, יש גם יש, תובענות מהסוגים המפורטים לעיל שהן תובענות חשובות ומקדמות אינטרסים חברתיים של ממש, ברם לצערנו, פעמים רבות דווקא סוגי תובענות אלה מוגשות ללא יסוד משפטי או עובדתי וממניעים פסולים.

טענות הגנה אפשרויות בפני תובענות ייצוגיות מופרכות או מוגזמות:

ישנן דרכים מגוונות להתמודדות עם התובענה ייצוגית, והאסטרטגיה לניהול ההגנה התביעה הייצוגית, תלויה במספר רב של גורמים אך בראש ובראשונה, בבחינת עילת התביעה האישית של התובע וקיומה של עילת תביעה משותפת לכלל חברי הקבוצה, כפי שהוגדרו בכתב התביעה ובבקשה לאשרה כתביעה ייצוגית:

נפרט מספר טענות הגנה אפשרויות כנגד תביעה ייצוגית:

• העדר עילה אישית לתובע;
  סעיף 4 (א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי מי שרשאי להגיש תביעה ייצוגית הינו אדם שיש לו עילת בתביעה. העדרה של עילת תביעה אישית עלול להביא לדחיית הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, ככל שבית המשפט לא יעשה שימוש בזכות הנתונה לו להחלפת תובע מייצג.

• אי התאמת התביעה לניהול כתביעה ייצוגית;
  בטרם מאשר בית המשפט תביעה ייצוגית שומה עליו לבחון, האם "התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה" – סעיף 8 (א) (1) לחוק.
  טענת הגנה אפשרית היא, שאין שאלות מהותיות משותפות של עובדה או משפט לכלל חברי הקבוצה, למשל במקרה שהמדובר בטעות נקודתית, כך שאין כלל קבוצה שיש לה מאפיינים משותפים המצדיקים ניהול תובענה ייצוגית בשמה.
  כמו כן, פעמים רבות עולה בידי הנתבע להוכיח כי "עילת התביעה" עליה התבססה הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, אינה עילת תביעה מוצקה ואין אפשרות סבירה שהתובענה תוכרע לטובת הקבוצה.

• חוסר תום לב של התובע או באי כוחו:
  סעיפים 8 (א) (3) ו- (4) לחוק תובענות ייצוגיות קובעים במפורש, כי על בית המשפט לבחון בטרם אישורה של תובענה ייצוגית, אם קיים יסוד סביר להניח שעניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב". לעיתים ניתן להקיש, מדרך התנהלות התובע ובאי כוחו, טרם ההליך (למשל בהליכים קודמים או אחרים) ו/או אף במהלכו, אודות חוסר התאמתם לייצג את הקבוצה ו/או לנהל את התביעה בשמה.

• התובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקות – סעיף 8 (א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות:
  לעיתים, גם כאשר ישנם עילת תביעה משפטית, ניהול התובענה כתובענה ייצוגית אינו הדרך היעילה וההוגנת, כך למשל במקרה של "זוטי דברים" או כאשר המדובר בעילות תביעה המתאימות יותר לבירור פרטני בתביעות נפרדות, מאשר ניהולן כתובענה ייצוגית;

חשוב להבהיר, כי אין המדובר כמובן ברשימה ממצה של טענות הגנה ואין לראות באמור לעיל משום המלצה לטעון טענה כלשהי או חוות דעת משפטית. כל תובענה ייצוגית, הינה בעלת מאפיינים משפטיים ועובדתיים הייחודיים לה, בהם יש להתעמק בטרם הגשת תגובה לבקשת לאישור תובענה ייצוגית. משרדנו מספק באופן שוטף, יעוץ מונע, לחברות מסחריות לרבות לרשתות שיווק שונות, שמטרתו לבחון מראש את עמידת אלה בהוראות הדין החלות עליהן ולצמצם הגשת תובענות ייצוגיות כנגדן.

יעוץ כזה יכול לעיתים לחסוך מראש את המשאבים הכלכליים הטרחה הכרוכים בניהול הגנה בפני תובענה ייצוגית המוגשת כנגד החברה. למשרדנו ניסיון רב ואף הצלחה לא מבוטלת בניהול הגנה בתובענה ייצוגיות, לרבות השגת דחייה מוחלטת של התביעה או הגעה להסדרי הסתלקות של התובע ובאי כוחו מהתביעה (תוך תשלום שכר טרחה וגמול ברף המינימאלי האפשרי) ואף השגת הסדרי פשרה מיטיבים, אשר צמצמו עד כדי אין את ההוצאה הכספית של החברות בגין עילת התביעה שנטענה כנגדן.

חדשות ועדכונים:

מידע מקצועי נוסף: